מה זה יודאיקה?

.אמנות יהודית, כלל פריטי האמנות, הציור, הפיסול, הארכיטקטורה ותשמישי הקדושה הקשורים לתרבות היהודית 

 אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית 

 בתוך התחום של היודאיקה קיימים ענפים רבים של מוצרים ושימושים. קיימים מוצרים לשבתות, מוצרים לחגים, מוצרים לבתי הכנסת, מוצרים לקישוט הבית ועוד ועוד...

מוצרים לשבת

כיסוי פלטה

פְּלָטַת שבת היא כירה חשמלית (בלשון הדיבור: "פְּלָטָה". ע"פ החלטות האקדמיה: כִּירַת שַׁבָּת) – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי –המיועדת     בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת. על גבי פלטת שבת, נוהגים לכסות את האוכל בכיסוי פלטה המשמש מעין שמיכה השומרת על חום האוכל המתחמם. קיימים הרבה מאוד סוגים של כיסויי פלטה לשבת וחג,  צבעוניים, חלקים, רקומים, עבודת יד, עם כיתובים מעניינים ויפים... רוב הכיסויים בגודל של 65*80 ס"מ (4 סירים). קיימים גם כיסויים ענקיים המתאימים לשישה סירים. פריט יפה, דקורטיבי ומאוד שימושי!

כיסוי חלה

כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש. לשם כך נהוג להשתמש כיום במפית לחלות.

בטור מובאים שלושה טעמים לשימוש בכיסוי חלה; הראשון על פי הגמרא, שיהיה ניכר שהחלות הובאו לכבוד שבת. טעם זה הוא בעיקר לשורש המנהג, להביא את השולחן בתחילת הסעודה. אך סיבה זו שייכת גם כיום, כי על ידי כיסויין נראה כאילו אינן כאן ונראה שהובאו רק כשמסירים את המפה בתחילת הסעודה.

השני על פי הירושלמי, זכר למן שניתן לבני ישראל במדבר, שהיה מוגן מלמעלה ומלמטה בטל שמים, ולכן מניחים את הלחם משנה שהוא זכר למן, כשמפת השולחן תחתיו וכיסוי חלה מעליו.

השלישי הוא שמדין סדר הקדימות בברכות יש לברך קודם על הלחם ואחר כך על היין, אך בשל האיסור לאכול לפני ה"קידוש", צריכים לקדש קודם, ולכן מכסים את החלות עם כיסוי חלה כדי לא "לביישן" . או שעל ידי הכיסוי זה נחשב שהן אינן נמצאות על השולחן.

החלות נשארות מכוסות עד בציעת החלה, אז כבר אין צורך בכיסוי החלות.

כיום נהוג לרוב לכסות את החלות בכיסוי ייעודי ומעוטר.

יש כיסויי חלות המעוטרים בעיטורים משמעותיים יותר, כמו פסוקים המתייחסים לשבת, או בעיטורים בצבעי כסף וזהב עליהם מעוטרת סעודת שבת גדולה. בדרך כלל כתוב על הכיסוי "לכבוד שבת ויום טוב" (את החלה מכסים גם בעת קידוש בחגים) או "לכבוד שבת קודש".

פמוטים

הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב. הדלקת הנר היא חובה משפחתית, ונעשית לרוב על ידי אם הבית בזמן כניסת השבת.

בעבר, בהיעדר תאורה חשמלית, היו הנרות משמשים כעיקר המאור בליל שבת, אך בעידן המודרני הדלקת הנרות היא לרוב לצורך המצווה בלבד.

כדי לצאת ידי חובת המצווה די בהדלקת נר אחד בלבד, אך המנהג המקובל הוא להדליק שני נרות. אין הגבלה על מספר נרות השבת, ועל כן יש גם הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר בני הבית, או מספרי ילדי המשפחה (גם אם אינם שוהים בבית) או מספר אחר מסיבות שונות.

כיום מקובל להדליק נרות שבת באמצעות נרות, אך בעבר נעשתה ההדלקה באמצעות מנורת שמן ובה שמן ופתילה. באופן עקרוני ההדלקה כשרה בכל חומר, אך במשנה ובגמרא מובאות מספר הגבלות שעיקרן הוא שהנר יבער היטב, על מנת למנוע חשש שאדם יתקן את הנר בשבת על מנת לשפר את אורו, ובכך יעבור על מלאכת מבעיר.

נוסח הברכה בערב שבת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת. בחגים מברכים "... נר של יום טוב".

ישנו מנהג לומר תפילת בקשה לאחר הדלקת נרות שבת ויום טוב.אחד מנוסחי התפילה הנפוצים הוא:

יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלהי אבותי שתחונן אותי ואת אישי (ואת בני ואת אבי ואת אמי) ואת כל קרובי, ותתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזיכרון טובה וברכה, ותפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים ביתנו, ותשכן שכינתך בינינו, וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלהים, אנשי אמת, זרע קדש, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחינתי בעת הזאת, בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו. האר נרנו שלא יכבה לעולם ועד, והאר פניך ונוושעה, אמן

יש מבחר עצום של פמוטים לשבת ויום טוב, ממתכת, קרמיקה, זכוכית, עץ וכו'...

קרש לחלות

חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג. 

נוהגים להניח את החלות על מגש חלות הקרוי גם קרש לחלות. על משטח זה חותכים או בוצעים את החלות ומחלקים לבני המשפחה ולאורחים.

קיימים סוגים שונים של מגשי חלות העשויים מעץ, זכוכית או שילוב של שניהם.

נהוג להשתמש גם בסכין מיוחדת לחלה היכולה להיות גם תואמת למגש החלה.

 

מוצרים לחגים

חנוכיה

חנוכייה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה. החנוכייה בנויה כמנורה בעלת תשעה קנים, בניגוד למנורת בית המקדש, בה היו רק שבעה קנים.

מנהג הדלקת הנרות בחנוכייה הונהג כסמל לציון חנוכת בית המקדש, שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה נס פך השמן) בידי החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס, לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את בית המקדש השני מידי הכובשים היוונים.

מצווה להדליק נרות בחנוכייה לפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא), לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח, כדי שייראו מבחוץ. או בתוך הבית, סמוך לדלת הכניסה, בצד שמאל של הנכנס. זמן ההדלקה הוא מצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מהשוק, כלומר: ההדלקה צריכה להיות בזמן שעדיין מסתובבים אנשים בחוץ.

כיום לרוב החנוכייה מורכבת משמונה קנים המותאמים לקבלת שמונה נרות, וכן קנה נוסף המיועד ל'שַמָּש' – הנר המשמש להדלקת יתר הנרות. הסיבה המקובלת למספר הקנים היא שהם מסמלים את שמונת ימי הנס. בפסיקתא רבתי (פרשה ב) מובאת סיבה אחרת: כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש, הם אילתרו שמונה שיפודים שבהם הדליקו נרות.

בחנוכייה כשרה כל שמונת הנרות עומדים בקו ישר, בגובה אחיד ובמרווחים שווים, ואילו על השמש להיות נבדל מיתר הנרות באופן כלשהו, לדוגמה בגובה שונה או במרחק מסוים משאר הנרות.

כיום ישנם מבחר חנוכיות גדול העשויים ממתכת, עץ, זכוכית וכו'... הכל עם ציורים ועיטורים שונים המקשטים ומייפים את החנוכיות ואת החג!